חלוקת הרוכבים והרוכבות לשלוש דבוקות (פלטון) לפי רמות.
הדבוקה הראשונה מורכבת בעיקרה מנוער גילאי 14 ומעלה, השנייה 12 ומעלה והשלישית ילדים.
כאן נכנס האוייב מספר אחד של הספורטאים, האגו.
למרות שאנחנו מאפשרים להם לבחור דבוקה, חלקם ישכחו שבילו בנופש בחו״ל או זללו במהלך החג והכושר שלהם לא כפי שהיה ואינו תואם את רמת הדבוקה.
במקום לבחור דרגת אימונים פחות עצימה, תחושת האגו גוברת על ההיגיון ומובילה לשיקול דעת שגוי.
הסיטואציות האלה מסוכנות מכמה בחינות, בראש ובראשונה בטיחותית אך גם אימונית ומנטלית.
ספורטאים וספורטאיות מתוסכלים עלולים להיפצע או לפרוש שלא בצדק.
התפקיד שלנו המאמנים זה לווסת ולשקף להם כל הזמן את מצבם ולהטמיע בהם את ההבנה שאנחנו רוצים בטובתם ומסתכלים לטווח ארוך.
זה נבנה על בסיס אמון והערכה מקצועית ולא בכפייה, ולכן לרוב נאפשר להם ׳לטעות׳ ואז נעזור להם ׳לתקן׳ את הטעות.
הדרך לאליפות ארוכה וצפויה לנו ׳רכבת הרים׳ מנטלית שהאתגר המקצועי הגדול זה להבין שהיא קיימת יחד עם אגו בריא וטבעי לגילאי הספורטאים ויחד עם זאת לווסת ולדייק אותם לאורך כל הדרך.
