יש נטייה לבלבל בין הישגיות לתחרותיות.
בתפיסתנו במועדון, בעוד הישגיות מתייחסת לספורטאים ביחס לעצמם, תחרותיות מתייחסת לספורטאים ולספורטאיות ביחס לחבריהם וביחס למתחרים ומתחרות ממסגרות אחרות.
אמנם זה הכרחי להטמיע את ערכי הרעות וההישגיות ולהדגישם בכל שלב של פיתוח הספורטאים והספורטאיות, אך קיימת חשיבות גם לאלמנט התחרותי בהכשרתם כספורטאים.
לאלמנט התחרות יש חשיבות ותרומה בעולם האימונים והספורט, בדיוק כמו בעולם העסקים והחיים האמיתיים.
תחרותיות מפתחת את המצויינות, מעצימה ומחשלת את הספורטאים הצעירים, כל עוד היסודות הערכיים של רעות והישגיות הוטמעו והושרשו בספורטאים ובספורטאיות.
הטמעת התחרותיות בין הספורטאים צריכה להיעשות בצורה מידתית ומושכלת.
אם לא תבוצע במינון הנכון וללא יסודות איתנים היא עלולה להיות הרסנית.
לכן בשלבים הראשונים של הכשרת
הספורטאים ותמיד בפתחה של עונת האימונים, תמיד נתחיל בגיבוש החברתי, בהגהה והמנטלית ובהטמעת ערכי הרעות, ההישגיות והשאיפה למצויינות לפני שנדבר על תחרותיות.
