כיצד יש להתייחס להצלחה בתחרויות טריאתלון בגיל צעיר? מה המשמעויות של נצחונות ופודיום בגילאי ילדות והאם הם מנבאים הצלחת הספורטאים בעתיד?
לאחרונה נתקלתי במאמר, Early Success in Sports: Does it Predict Future Success
של Marcia McDermott , מאמנת כדורגל נשים, העוסק בדיוק בשאלות אלה.
על פי מסקנות מחקר שבוצע על ידי חוקרי ספורט בגרמניה (Gullich et al., 2016) , במרכז לספורט יישומי במכון הטכנולוגי קייזרסלוטרן, לא נמצא קשר בין הצלחה בספורט בגיל צעיר לבין הצלחה בספורט בגיל מבוגר.
“Junior success is a poor indicator of long-term senior success. Their success at the age of 10 had a zero correlation with their success as a senior. Same was true with their success at 11-14, 15-18. We have a zero correlation.”
על פי המאמר תוצאות המחקר עלו מבדיקות בענפי ספורט שונים ודווקא ספורטאים מצליחים בבגרותם היום ספורטאים פחות טובים מעמיתיהם בצעירותם.
אז מדוע זה כך? מדוע ספורטאים שכיכבו בילדותם לא הצליחו לתרגם את ההצלחה גם בבגרותם? מדוע אנו מוצפים בסיפורי הצלחה של ספורטאים מקצועיים מבוגרים שסיפור חייהם בילדותם רצוף כישלונות וקשיים? מדוע יש כל כך הרבה כישרונות שמתגלים בגיל מבוגר ועוסקים בספורט הישגי מקצועי?
אנסה במאמר זה לענות על חלק מהשאלות וזאת על פי מחקרים שבוצעו וניסיוני כמאמן ילדים, נוער ובוגרים בענף הטריאתלון.
במחקרו של חוקר הספורט, פרופסור גוליך (Gullich et al., 2016), הוא מצא שספורטאים מקצועיים המצליחים בגיל מבוגר עסקו בילדותם במספר ענפי ספורט ולא התמחו בענף ספורט אחד.
ממצא זה מעלה את הסוגייה באיזה גיל רצוי להתחיל את שלב ההתמחות של ספורטאי וההכוונה למסגרת הישגית מקצועית במסגרת תוכנית פיתוח ספורטאים לטווח ארוך (long term athlete development), לא רק כחלק מחתירה להצלחה אלא גם למטרת שימור ההצלחה לאורך שנים.
סוגייה זו מובילה לשאלה האם רצוי שמאמן ילדים ונוער יהיה בעל התמחות ענפית ספציפית או בעל ידע במגוון התמחויות אתלטיות ויכולות אימון לצורך פיתוח ספורטאים לטווח ארוך.
במחקר שבדק הצלחה של ספורטאים בענף החתירה (שייט), פרופסור גוליך מצא שאמנם ספורטאים שהחלו התמחות בגיל צעיר הגיעו להצלחה בגיל צעיר אבל, היו אלה החותרים שבגיל צעיר עסקו במגוון ענפי ספורט שהגיעו להצלחה מקצועית והישגית בגיל מבוגר. ובעניין זה ראוי לציין את הממצאים שהתמחות בגיל צעיר הובילה להצלחה בגיל צעיר. קרי חזרה ותרגילים פונקציונלים ספציפיים לענף ספורט מסויים בגיל צעיר הובילה להצלחה בגיל צעיר. יחד עם זאת להצלחה בגיל צעיר לא היתה קורלציה להצלחה בגיל המבוגר.
“Evidence suggests that children who specialize in one sport later had greater athletic success. Although it is true that a child who specializes early will have greater short-term success, the long-term benefits of later specialization are relatively clear.” (Steve Smith, Challenge Success, 2016).
מכאן נובעת שאלה נוספת, האם מאמנים מאתרים כישרונות בענף על סמך הישגים נוכחיים ולא על סמך זיהוי פוטנציאל ארוך טווח המבוסס על יכולות מנטליות, פסיכולוגיות, טקטיות, מוטוריות ופיזיות המנבאות הצלחה הישגית בגיל מבוגר?
Talent selection is pretty simple; talent identification is an art. One yields great results today; the other builds elite athletes and winning teams for the future. (John O’Sullivan, 2013).
במאמרם של מוסטפה סרקר ודיויד פלטשר (Psychology Today, 2016), הם מציינים את החשיבות של חוסן מנטלי (mental resilience) כמרכיב חשוב בניבוי הצלחתם של ספורטאים לאורך שנים.
על פי מאמרם של השניים, דווקא העדר הצלחה בגיל צעיר וחווית כישלונות היוו הזדמנות למידה ודירבון הספורטאים להצליח בגיל מבוגר יותר.
"Paradoxically, not being selected for major international competitions was frequently cited by Gold Medalists as the foundation for increased endeavour and exertion. Competition losses were viewed as learning opportunities, enabling future improved performance." (Mustafa et. al., 2016).
לסיכומו של עניין ומניסיוני כמאמן, אימון איננו מדע מדויק. אימון עוסק בנפשו של אדם ובמקרה שלנו בטריאתלטים צעירים. בתפיסתי, הצלחות נמדדות במשורה ובהבנה שאינן מנבאות דבר בגיל צעיר. הצלחות וכישלונות הינם אבני יסוד להתפתחותם של ספורטאים צעירים ומהווים חלק מחוויית הלמידה וההתנסות שלהם ואינם מנבאים דבר לגבי הצלחתם בעתיד. הפרמטרים הנדרשים כדי לנסות לזהות פוטנציאל ארוך טווח הינם כה רבים ומגוונים ובחלקם כלל אינם קשורים בספורטאים עצמם או במאמנים כך שקשה מאוד עד בלתי אפשרי לדעתי לנבא הצלחת ספורטאים בגיל מבוגר על סמך הישגיהם בגיל צעיר.
יחד עם זאת תמיד חשוב לטפח בקרב ספורטאים צעירים שאיפה למצוינות ומיצוי אישי. ההישגיות האישית תבוא לידי ביטוי ברבות השנים ופירותיה יקצרו בגיל בגרות בעתיד גם אם לא כטריאתלטים הישגיים מצליחים אזי כאנשים בוגרים מצליחים.
